אפשר גם היום

אפשר גם היום

יש רק דבר אחד שבאמת עומד בינינו לבין כתיבה יומיומית בבלוג: האימה. הראייה של  הכתיבה הזו כאיזו התחייבות מונומנטלית שאי אפשר לעמוד בה, שצריך לשנות את החיים ולהתאים אותם אליה. אבל אתם יכולים.

תקראו לזה כתיבה יומיומית לבלוג או לפייסבוק, תקראו לזה התחייבות למדיטציה או כושר או זמן עם עצמכם או עם הילדים. או עם החתול, לצורך העניין. בסופו של דבר ההימנעות הזו תמיד יושבת על אותה בלטה. תקראו לה אימה, תקראו לה חרדה, תקראו לה פחד ממחויבות. מה זה משנה. תקראו לה דוד. היא פה. היא לא הולכת.

הנה, כבר הצלחתם

ובכל זאת, אנשים עומדים במטלות האלה. אנשים קמים בוקר אחד ועושים מעשה. המון אנשים. המון אנשים עושים ספורט, עושים מדיטציה, כותבים דפי בוקר או פוסט יומי. וגם אתם עושים את זה. אתם קמים כל בוקר, מטפלים בילדים, הולכים לעבודה. יש לכם מחויבויות מסוימות שקיבלתם על עצמכם. חלקן גם מהנות. וכולן כולן ממלאות את החיים שלכם באיזשהו ערך.

ההבנה שאתם כבר עושים את זה היא צעד נהדר בדרך להתגבר על האימה, על החרדה, על השיתוק המתסכל הזה, על הפחד ממחויבות.

צריך להתחיל, אתם יודעים. אפשר בעוד שנה, בעוד חודש, בעוד שבוע. אפשר מחר. לכו תדעו, אולי אפשר גם היום.

אהבתם? שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
0
    0
    העגלה שלך
    העגלה ריקהבחזרה לחנות