די נהדר ועוד אבנים בכליות

די נהדר ועוד אבנים בכליות

מישהי כתבה לי השבוע “הטור שלך מצוין, כרגיל”, וככה נהניתי תועפות משלוש המילים הראשונות שלה, רק כדי לצלול לתהומות הרביעית. אני מתכוון, תחליטי בבקשה: מצוין או כרגיל? אם הוא מצוין, הטור, אז הוא לא רגיל, ואם הוא רגיל – ובכן, מה יש פה לציין?

יש פה עניין לתת עליו את הדעת, אז הנה אני נותן: אנחנו נוטים להגיד דבר והיפוכו, או לפחות לציין דבר מה לטובה ואז למתן את הציון הזה. “די טוב”, למשל, זה בעצם “טוב מספיק”. בציונים מהתעודה של פעם זה 8 ו-6. ותסכימו אתי ש-8 ו-6 לא דומים כלל. אני יודע. הרבה שמיניות לא הבאתי הביתה.

די דיינו

ומילא די טוב, “די מדהים” זה כבר מטופש למדי*. זה מדהים, או מדהים מספיק? אולי זה הצורך להדביק מילת מידה (“מאוד”, למשל) או תואר נוסף שגורם לנו לכתוב את הדברים האלה. ולא, אני לא אומר שממש ממש אסור להשתמש בביטויים האלה, אבל בטקסט שיווקי? הממ… עדיף שלא.

אז תקשיבו: תקשיבו לעצמכם. תקשיבו למה שאתם כותבים. גלגלו קצת על הלשון. אתם תגלו את הביטויים האלה לבד, וככה תוכלו לנכש אותם ולכתוב נהדר.

או לפחות די נהדר.

זהו. שיהיה שבוע דבש.

צפריר

==

לחדי העין מביניכם שהבחינו שהשתמשתי גם אני ב”למדי”: ככה כותבים על משהו שהוא רק קצת מטופש, ולא ממש ממש מטופש.

יאללה, ביי ודי.

אהבתם? שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
0
    0
    העגלה שלך
    העגלה ריקהבחזרה לחנות