שלוש נקודות, אלתרמן ופלואידיות מגדרית

שלוש נקודות, אלתרמן ופלואידיות מגדרית

באוויר משתפך ערפל כחלב

והעיר היא תכולה וורודה

ומרחיב האדם את ליבו הנרעב

לשכרון האביב (נקודה).

אהלן, מה שלומכם?

בשפכטל לא תמחקו לי את החיוך אחרי הבית הזה שכתבתי פה למעלה, מתוך “שיר עם סימנים” של אלתרמן. בואו נעבור על כמה סימנים שכאלה, או בעצם, על שלושה סימנים שהם סימן אחד:

שלוש נקודות

שלוש נקודות מציינות היסוס, הפסקה, השהיה או מידע נוסף שהקורא אמור להסיק בעצמו. הן ראויות לגמרי לשימוש מעת לעת, אבל אני ממליץ בחום להימנע משימוש יתר, כי הנטייה הזו מלמדת בעיני קוראים מסוימים על כושר ביטוי חסר או אוצר מילים מוגבל. ובכלל, לפעמים הקורא הסביר לא מבין מה רציתם להגיד עם שלוש הנקודות האלה.

ואם ריבוי שלוש נקודות זה רע למדי, הרי…שחיבור…מילים…או משפטים…בצרורות של שלוש נקודות… הוא מזעזע. כשאני רואה את זה אני חושב לעצמי, “שפת מורס”, או “אלוהים, יורים עלינו! שמישהו יעשה משהו!”

בכל מקרה, אחרי שלוש נקודות יבוא רווח. לא מצמידים אותן למילה שאחריהן.

צורות דומות ומזעזעות אף יותר כוללות שלוש נקודות שהביאו את החבר’ה…… וגם שלוש נקודות שעברו ניתוח לשינוי מין והפכו לפסיקים,,,,, עכשיו, דונט גט מי רונג, אני לגמרי בעד הגדרה מגדרית עצמית, אבל אנא מכם, לא בכתב.

ותקשיבו לשיר:

רק אני מתבודד פה אתך לבדי

והרוח אלינו מביא אגדות

ואני את ראשך מלטף בידי

ואומר לך הגידי (שלוש נקודות).

מרחיב את הלב, לא ככה?

אה, הנה השיר הזה של אלתרמן. עונג צרוף.

שיהיה לכם יום תכול וורוד. ומרקיע נפש גם.

צפריר

אהבתם? שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה ריקהבחזרה לחנות