עשרת אלפים שיתופים שלא שווים כלום

לפני כמה ימים מישהי כתבה בצער בקבוצה שלי שללקוח שלה עוד אין פייסבוק. “אז למרות שכתבתי פוסט על הפרויקט שלו – הוא לא יכול לשתף”.

#אימוג’יעצוב

מה שהזכיר לי את הפוסט שכתבתי שקיבל 10,000 שיתופים והגיע לחשיפה של קרוב לשני מיליון איש + ראיון בערוץ 2 ואזכורים בכל עיתון שמכבד את עצמו.

יודעים כמה פרנסה יצאה מהפוסט ההוא?

לא יצאה.

מדינה שלמה התחילה לקרוא ליאיר לפיד “שרוצר” (העתקתי את זה משלונסקי), אבל אף אחד לא ביקש ממני לכתוב בשבילו. אף אחד לא הזמין סדנה. נאדה. אחרי שבוע, אפילו אשתי שכחה שכתבתי אותו.

שיתוף הוא כלום אם הוא לא חלק ממשהו

לוויראלי אין ערך בפני עצמו. שיתוף לא שווה כלום אם למה שמשתפים אין ערך, או אם הוא קליק וגמרנו. שיתוף הוא מגע רגעי, קצר, נשכח, שבדרך כלל גם החשיפה שלו אפסית. למערכות יחסים, מנגד, יש ערך. אני יודע את זה כי מישהו שקרא את הפוסט ההוא הלך לפרופיל שלי וראה שם תמונות של ספרינגסטין – והיום  הוא חבר שלי, בלב ובנפש.

וגם ברמה העסקית: אנשים שדיברתם איתם, התעניינתם בהם, עזרתם להם, עשיתם עבורם עבודה מצוינת – האנשים האלה לא ישכחו אתכם ולא ישכחו “לשתף” אתכם. גם אם אתם חושבים שהם אנשים נורא חשובים, מנכ”לים וצ’יפים ומנהיגים ויזמים וכאלה. הם חוזרים. הם תמיד חוזרים. והם שולחים אליך לקוחות שנים אחר כך, אפילו אחרי שהחלפת מקצוע. כי היית שם. כי עשית את העבודה כמו שצריך.

אז תוודאו שיש ללקוח את מה ואת מי לזכור ותזכרו שהשיתוף הוא מקסימום קצת פיל גוד. הוא הרבה הרבה פחות חשוב ממה שאנחנו עושים ממנו, ובטח חשוב פחות ממערכת היחסים האישית והעסקית שפיתחתם.

צפריר בשן

צפריר בשן

מספר סיפורים, כותב ומנחה סדנאות כתיבה לעסקים.

אני עובד עם לקוחות גדולים וקטנים – כאלה שצריכים עזרה כדי לספר את הסיפור שלהם, לכתוב את התסריט, הנאום או את הפוסט שלהם ואפילו לשפר את המסרים שלהם. חוץ מזה, אני מדריך עסקים ואנשים שרוצים לכתוב ולהעביר מסרים בעצמם.

אהבתם? שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
0
    0
    העגלה שלך
    העגלה ריקהבחזרה לחנות