אהלן, מה העניינים?
בשבוע שעבר גלית עלתה איתי לזום ושברה את הראש:
“אני רוצה לעשות פרויקטים של תוכן, אבל לא לעשות פייסבוק לעסקים. מצד שני, לפעמים אני עושה פייסבוק לעסקים ויוצא מדהים. ואני רוצה עסקים יציבים שיודעים מה הם רוצים, למרות שראית את הפרויקט שעשיתי בחודש שעבר עם מישהו שלא ידע כלום על אינטרנט, ובכל זאת יצא לנו פרויקט נהדר”.
המקרה של גלית הוא קלאסי: עסק צעיר שמחפש דרך להגדיר את עצמו, אבל לא בטוח אם הוא מוכן להחלטות חד משמעיות וסופיות: לא יודע אם הוא מוכן לוותר על קהלים מסוימים ועל פעילויות ספציפיות. גלית הרבה פעמים כן יודעת מה היא רוצה – אבל חוששת שזה יצמצם את ההזדמנויות שלה.
“בקיצור, אני לא יודעת מה לכתוב באתר שלי. לא יודעת להגדיר מה אני עושה בדיוק,” היא סיכמה בעגמומיות.
אז אמרתי לה שזה לא ל כך חשוב.
גלית, כמו הרבה מאוד עסקים קטנים בדיגיטל, היא בעצם מנהלת פרויקטים. היא יודעת להביא אנשים מצוינים שיתנו שירות מצוין ללקוחות שלה: אנשי תוכן, מתכנתים, מעצבים ועוד.
היא יכולה לכתוב שהיא גם מנהלת עמודים של פייסבוק או שהיא מתרכזת בהעברה של לקוחות לאי-קומרס. היא יכולה להגיד שהפורטה האולטימטיבי שלה הוא הפקות לאינסטגרם או מיני סייטים יעודיים.
אבל בסופו של דבר, מה שחשוב עכשיו זה לא איך מגדירים את העסק, אלא שיהיה לה בית באינטרנט. העיקר שיהיה אתר קטן באוויר, שמפרט שירותים עיקריים שמעניינים אותה ומראה איזה דברים נהדרים היא יודעת לעשות.
האם היא תיקח כל פרויקט שמציעים לה? לא בטוח. האם היא תדע לתת מענה לכל פנייה? אולי לא. מה שכן, יהיה לה מקום להראות את העבודות שלה. מקום שיאפשר למי שצריך – למצוא אותה וליצור איתה קשר.
“אחר כך, בעוד שלושה או שישה חודשים,” אמרתי לה, “בטח תהיי יותר חכמה. תדעי יותר טוב מה את רוצה לעשות בדיוק וממי את מעדיפה להימנע. כשנגיע לשם נכתוב מחדש. עד אז, אנשים שצריכים חנות אינטרנט ופעילות דיגיטלית יוכלו למצוא אותך.”
ובקיצור, בעסק צעיר כמו בכתיבה: קודם בונים – אחר כך מתקנים. אל תצפו שיהיה מושלם ביום הראשון. זה אף פעם לא עובד ככה. קודם תעלו לאוויר, אחר כך תנשמו קצת – ואחרי זה נמשיך.
מאחל לכם הרבה הרבה אוויר טוב והזדמנויות טובות. כמו לגלית.