סיפור מעט סטלני על חדקרן מאוד קטלני

סיפור מעט סטלני על חדקרן מאוד קטלני

חדקרן צבעוני קטלני אחד רצה לחצות את הנחל אבל לא ידע לשחות. “מה אעשה”, חשב בקטלנות, ופתאום עלתה מהנהר צפרדע, כמו ונוס מתוך המים.

בעצם, לא כמו ונוס, כמו צפרדע.

– ביקש החדקרן מהצפרדע, “אחות ירקרקת, אולי תעשי טובה ותעבירי את סחבק לצד השני”.

– ענתה לו, “מה אני גמורה? אתה חדקרן קטלני, אתה תהרוג אותי. שנייה, מוכר לי מאיפשהו הסיפור הזה? לא היית עקרב פעם?”

– “אולי זה היה מישהו אחר. באמת שמעתי עכשיו שהתחיל קצת יובש בעקרבים”.

– “וואלה.”

(יש המשך. בסוף אספר לכם.)

על הפתיחה

כמה חשובה הפתיחה של הטקסט השיווקי שלכם? הכי חשובה. התחלתם במשפט הלא נכון? איבדתם את הקוראים. את כווולם. חוץ מאמא שלכם. ומשה הטרול.

ההתחלה הכי טובה היא סיפור. חוץ מזה, יש עוד פתיחות מצוינות ושילובים ראויים:

  • שאלה: למשל: “מה הקשר בין אופני שטח לקציצות סלרי?”, “איך פיל נגמר?”
  • תסריט: תל אביב, 12 בצהריים, משה חוצה את הכביש. או: פרדס חנה, אמצע יוני, רכב חולף במהירות. הגדרת הזמן והמקום מקנה יסוד דרמטי ומסקרן שמכניס פלפל נהדר לטקסט השיווקי.
  • מוות: אתמול בבוקר מת לי הטלפון. מצאנו אותו בשמונה בבוקר. הוא עשה קולות חלשים. רצתי איתו לטכנאי, אבל כבר לא היה מה להציל (עובד גם עם מחשבים, טאבלטים, קונסולות ומכונות קפה).
  • קליק בייט: משה נכנס הביתה ולא האמין למראה עיניו (כמובן, אם במשפט הבא הקורא שלכם יגלה שמראה עיניו היה אח של משה, דימה, הוא יפסיק לקרוא מיד. מה שאומר שאם משתמשים בקליק בייט, צריך לקרות משהו מפתיע ולא צפוי. אם מייצרים אצל הקורא ציפיות מסוימות – חייבים לעמוד בציפיות האלו, או שהתוכן  שלנו ימות במשפט השני.)
  • תארו לכם: פתיחה נהדרת. פותחת צ’אקרות, פותחת דמיון, פותחת את הלב. מומלצת מאוד מאוד.
  • משל: סיפרתי לכם פעם את המשל על החדקרן הקטלני והצפרדע? משל נהדר.

 כן. זה עובד בטקסטים שיווקיים. וכן, גם בטקסטים לא שיווקיים. וגם בפייסבוק. וגם באינסטגרם. ובבלוג. בכל מקום.

הסוף

“טוב, תעלה.” אומרת הצפרדע לחדקרן הצבעוני הקטלני. מעמיסה אותו ויוצאת לדרך. שוחה, שוחה, מגיעה לאמצע הנהר, והחדקרן לא עוקץ אותה.

– “מה נהיה?” שואלת הצפרדע.

– “לא מצליח, הוא אומר לה. פעם ראשונה שזה קורה לי.”

הגיעו לגדה השנייה, פרקה הצפרדע את הקטלני הצבעוני, אמר לה תודה, שילבו ידיים והלכו להצביע לכחלון.

מוסר השכל: גם אם אתם חושבים שאתם יודעים את הסוף, אתם לא יודעים את הסוף. ולמרות שאתם לא יודעים את הסוף, בסוף תמיד מגיע הסוף.

אתם עוד תגיעו רחוק. אני בטוח בזה.

צפריר

אהבתם? שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה ריקהבחזרה לחנות