הנקודה החסרה

הנקודה החסרה

“אנחנו פשוט לא יודעים לכתוב. לא יודעים מאיפה להתחיל. אין לנו את האנשים הנכונים.”

“לוקח לי כל כך הרבה זמן לתקן את העובד שלי, שאני כבר מעדיפה לכתוב את זה בעצמי”.

“אני לא מבין חצי מהמיילרים השבועיים של החברה שלי. פשוט מתייעץ עם טכנאי אחר כדי לדעת מה לעשות”.

כמעט אין שבוע שבו אני לא שומע את התלונות האלו. כבר שנים. לפעמים אלה מנהלים שמעידים על עובדים. הרבה פעמים אלה גם עובדים שמתלוננים (בעדינות) שהם לא מבינים את ההוראות של ההנהלה: טכנאים, אנשי תמיכה ושירות שנמצאים בקו הקדמי ופשוט לא מבינים את ההוראות המורכבות שמנחיתים עליהם מדי שבוע.

ללמד קבוצה מקצועית לכתוב טוב יותר – דוחות, סיכומים, תוכן, מיילים, תמיכה – זה עסק מורכב שמשתנה בין צוות לצוות, בין חברה לחברה. ועדיין, יש דבר אחד שתמיד תמיד חסר. אצל כולם. מבכיר המנהלים ועד אחרון נציגי השטח:

חסרות להם נקודות.

ובאופן מפתיע, האיתור של הבעיה הזו של המחסור בנקודות. ההצבעה עליה, ההבנה איך לשים נקודה, איפה כדאי להוסיף נקודה. למה חשוב לקצר משפטים. איך זה תורם לקצב של תוכן. לבהירות שלו – משפרים את התוכן מייד.

העניין הקטן קטן גדול גדול הזה עושה הבדל דרמטי בכתיבה ובתוכן שלכם.

הרבה פעמים אחר כך עוד יהיו הרבה תיקונים, הרבה דברים ללמוד, חשובים יותר ופחות. אבל מרגע שמצליחים לקצר משפטים, העבודה על שיפור הכתיבה והתוכן כבר מורכבת הרבה פחות.

למעשה, הנקודה הזו יחד עם עוד כמה תובנות בודדות פותרת 80% מבעיות הכתיבה והתוכן של ארגונים. בדרך כלל מטפלים בה במפגש הראשון, ומטמיעים תוך מפגשים בודדים נוספים.

אחרי תהליך כזה, לכולם יש הרבה הרבה יותר אוויר והרבה פחות עבודה.

שימו נקודה. תנשמו עמוק. ככה אפשר לעצור, לחשוב, להפנים, להבין – ולהתחיל מחדש. ככה תהיו בהירים יותר. גם לעצמכם, גם לקוראים שלכם. גם לעמיתים שלכם, גם לכפיפים, גם למנהלים.

מקווה שאתם בטוב. הסוף של כל זה כבר קרוב קרוב, ואחרי זה? אחרי זה מגיעה לנו קצת קרבה חברתית.

צפריר

אהבתם? שתפו את הפוסט
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה ריקהבחזרה לחנות