אהלן אהלן,

בחודש ספטמבר משהו בפנים קצת נשבר לי. אני לא יודע אם ראו את זה מבחוץ. לא בטוח שאפילו אני ראיתי, אבל משהו נשבר. בטוח.

בספטמבר חזרתי לשחק World of warcraft. ואצלי זה סימן שמשהו ממש לא בסדר. שיש חלל שאני לא מצליח למלא. פעם שיחקתי ארבע שנים רצופות. הייתי צריך להחליף מקצוע כדי להפסיק.

ולמרות המשחק, דווקא הייתי בסדר מאז. תפקדתי, העברתי סדנאות, נתתי משובים, כתבתי אתרי אינטרנט ודפי נחיתה ממש מגניבים. אבל משהו בפנים היה שבור. אולי זה היה הסגר השני שככה הוריד אותי קצת על הברכיים. כנראה. ככה זה עם המגיפה הזו, אי אפשר להישאר חסין לגמרי.

ולפני עשרה ימים הפסקתי. בלי חצוצרות. בלי להוריד את המשחק מהמחשב. בלי להחליט. רק לקחתי ספר לידיים, וכל זה היה מאחורי. או לפחות מאחורי למדי. הנפש צעדה קצת קדימה.

העניין עם משחקי מחשב זה שהם נותנים לך מטרה. כשתגיע לניקוד X, תקבל חרב חדשה. כשתשלים את אתגר Y, תקבל סוס חדש. והם מתוכננים נפלא, כי עם החרב החדשה אפשר תמיד לנסות אתגר חדש, שבסופה יש עוד פיסת שריון חדשה, או סוס, או חמור. 

חמור תמיד יש. החמור ממשיך להתקדם, מסוס לחרב, משריון למטמון סודי. 

וכשאי אפשר לצאת מהבית, אי אפשר ללכת למסעדה, לפגוש חברים, לנסוע לחו”ל, זה בסדר לשחק ככה. לקבל תחושת מטרה ממשהו. תחושת התקדמות.

רק שלפחות עבורי, לאורך זמן – כל זה מרוקן את הנפש.

התמכרות חדשה

בעשרה הימים האחרונים הפסקתי לצבור חרבות ופיסות שריון. במקום זה קראתי וקראתי. למי שרוצה פירוט מלא, אני מנסה לעשות מעקב בפרופיל הפייסבוק שלי.

והייתי כותב פה בשמחה על ז’ורז’ סימנון ודוד גרוסמן. וגם על פלובר שאני קורא עכשיו, אבל מכיוון שלניוזלטר הזה יש גם נטיות עסקיות, אני רוצה להזכיר כמה דברים מתוך The Outsider – ספר על משנתם של שמונה מנכ”לים מצליחים במיוחד עם חשיבה יוצאת דופן.

הנקודה הרלוונטית עבורנו היא ההתעקשות של המנכ”לים האלה על חשיבה עצמאית. הם מזכירים שם שוב ושוב כמה חשוב להימנע ממה שכולם עושים, ולבחון דברים בעיניים ביקורתיות. מוזכר שם משפט של מנכ”ל סיטי גרופ, צ’אק פרינס, שב-2007 עוד אמר לעיתונות “כשהמוזיקה מנגנת, אתה חייב לקום ולרקוד”. הוא התכוון שהוא חייב לנהוג כמו כולם. התוצאה: בין 2007 ל-2009 המניה של סיטיגרופ ירדה משיא של 450 דולר לשפל של תשעה דולר.

ירידה של 98%. ככה זה כשאתה כמו כולם.

לעשות משהו שונה

אם אתם עצמאים, תסתכלו רגע על התפיסות המקובלות של איך משווקים ומוכרים היום: על וובינרים, על אתגרים למיניהם, על קורסים דיגיטליים. זה הנכון המוחלט של ימינו. זה מה שכולם עושים. לכולם יש אסטרטגיה. האם האסטרטגיה הזו נכונה עבורכם או שאולי אתם צריכים משהו אחר?

ביל אנדרס, המנכ”ל של ג’נרל דיינמיקס, היה אומר שהתוכנית היחידה שלו היא לבוא למשרד מחר. הוא כבר ימצא מה לעשות עם הזמן. וורן באפט משאיר יומן ריק והמון זמן לשני דברים: לקרוא ולחשוב. זה עובד לו בסדר גמור. הוא אחד מהאנשים העשירים בעולם כבר עשרות שנים. והוא בנה את אימפריית ההשקעות שלו, ברקשייר האת’וויי, לגמרי בעצמו.

ואני? אימפריית ההשקעות שלי קטנה מעט יותר. החלטתי שאני מקבל נקודות על קריאה של ספרים. על כל ספר נקודה. ככה ירדתי מהגלגל והפסקתי עם הסמים (המשחק במחשב).

עכשיו? עכשיו כל מה שנשאר לי הוא לחשוב ולכתוב.

מקווה שיהיה לכם פברואר חמים בלב ורטוב ברחוב. שתישארו בריאים, גוף ונפש.

צפריר 

המלצונת קטנטונת

חלי לוי קנתה את הספרים שלי באוגוסט. באוקטובר היא השתתפה בסדנה. מאז דצמבר היא בתוכנית המנויים. הכתיבה הנהדרת שלה משתפרת במהירות מסחררת. היא כותבת כמעט כל יום. הפרופיל שלה בפייסבוק מקבל תגובות רבות מאי פעם ורבים גם נרשמים לתוכנית החדשה שלה.

ממליץ לקרוא וגם להתרשם ולהירשם לתוכנית של חלי. היא מאור גדול ותענוג לגדול לידה.

צפריר