אהלן. מה קורה?
הנה כמה רעיונות על איך להתמודד עם מחסומי כתיבה:
- לכו לטייל בחוץ, אחרי שירדה השמש או לפני שהיא עלתה. בעצם, לא משנה מתי – הבחוץ טוב לכתיבה.
- כבו רשתות חברתיות. ברצינות, תורידו מינון למינימום. החרא הזה גוזל משאבים ברמות שאין לתאר.
- צאו לריצה, לשחייה, לחדר כושר, ליוגה, לפילאטיס, לצעוק על הילדים. משהו שיעלה את הדופק ואת לחץ הדם. בלי פודקאסט, בלי מוזיקה, בלי אוזניות. רק אתם והתודעה, יימח שמה. הרבה פעמים הרבה יותר קל לכתוב כשחוזרים.
- דפקו את הראש בקיר. לא להגזים. אבל גם לא לרמות. גבס לא נחשב.
- כתבו מכתב לשירות לקוחות. זה מקום שלגמרי לגיטימי להשתמש בו בשמות תואר מטופשים. “הבטחתם שירות *מרגש*”, “התאכזבתי *קשות*”, “נציגי יפעלו *במהירות*, *בנחישות* ו*באכזריות*”. כאלה.
- לכו לקרוא ספרות מקצועית. היא תמיד נותנת רעיונות.
- אם ניסיתם את כל היתר, מותר לכם לדפוק את הראש בקיר עוד פעם. בזהירות.
- מדיטציה. עשר דקות. אפשר לנקות את הראש, לחשוב על גורי פנדה, על מתכונים לברוקולי ועל פילטר אוויר. הכל מותר. גם להירדם.
- לכו לשטוף כלים. זה טוב. במיוחד לכלים.
- שבו לכתוב. לא חשוב מה. צאו לטיול בין המילים. בעוד שורה או שתיים, פסקה או שתיים, שעה או שעתיים – תחזרו לכתוב לעניין. ואם לא, אז לפחות יהיה לכם קצת זבל חינני להוציא ממנו משהו אחר כך (או לתייק בעוד חצי שנה).
ואל תשכחו שאם אתם רוצים לעשות שיווק באמצעות תוכן (ואתם רוצים), מתישהו תצטרכו לעבור את התהום הזאת ולחזור לכתוב. ואם ככה, מוטב להתחיל כבר עכשיו.
צפריר